סעיד ואח' נ' אנור חברה לבניין ונכסים בע"מ ואח'

החלטה

מונחת בפני מחלוקת שהתעוררה בין כונס נכסים לבין קודמו בתפקיד, וזאת בנושא כספים לגביהם נטען כי נשמרו במשך שנים ארוכות בידי כונס הנכסים הקודם, זאת בלא אישור בית המשפט של חדלות פרעון או ערכאה אחרת, בלא שהוגשה לגביהם בקשה, ובלא כל הצדקה עניינית אחרת, זולת טענות בדבר שמירתם או עיכובם בכדי להבטיח את שכר הכונס הקודם.בתגובתו, שהונחה בפני, מותיר הכונס הקודם לכאורה את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט, אולם הוא טוען אגב כך להסכמה קודמת אשר הקנתה את הסמכות לבית המשפט בחדרה; וכן לעובדה כי מן הכספים יש צורך לשלם לשמאי ולגורמים נוספים בגין שירותים שניתנו לקופת הכינוס.לאחר שעיינתי בתגובות הצדדים, ונוכח העובדה כי אין ולא יכול להיות ספק כי המחלוקת הרלוונטית הינה מחלוקת משפטית טהורה, החלטתי להכריע את הבקשה לפי כתבי הטענות.

מכאן החלטתי זו.

הכלל היסודי, שאין ולא תתכן לגביו מחלוקת, הינו כי כספי קופת הכינוס אינם נכסיו האישיים של בעל התפקיד, המשמש כ"ידו הארוכה של בית המשפט", וככזה חלה עליו חובה מוגברת של תום לב וזהירות. יוצא מכך, כי כאשר מסיים כונס נכסים את תפקידו (וכך גם מפרק, נאמן בהקפאת הליכים או בפשיטת רגל, או מנהל מיוחד בהליך חדלות פרעון כלשהו), מכל סיבה שהיא, הרי בכך פוקעת גם זכותו להחזיק בכספי קופת הכינוס.

אמנם, גלוי וברור הוא, כי כונס נכסים, כמוהו ככל בעל תפקיד אחר בהליכי חדלות פרעון, זכאי לעתור לבית המשפט כי יקצוב את שכרו מתוך קופת הכינוס, בגין התקופה בה שימש בתפקיד. במסגרת בקשה זו, עשויים בין היתר להתעורר ולהידון מחלוקות אפשריות בשאלה, האם בעל התפקיד לשעבר או בעל התפקיד החדש הם שזכאים לגבות שכר על פעילות או סכום מסויים המצוי בקופה. אולם כך או אחרת, אין ולא תתכן נטילת שכר, בלא בקשה מפורטת לבית המשפט של חדלות פרעון; כלל זה חל באורח חד משמעי על בעלי תפקיד מכהנים, ועל בעלי תפקיד לשעבר, אף מכוח קל וחומר.אעיר; כי בנסיבות המקרה אמנם לא עלתה כנגד הכונס לשעבר טענה כי נטל כספים שלא כדין לכיסו. עם זאת, הרי כשם שהדין אוסר על גביית שכר כ"סעד עצמי", הרי באותה מידה עצמה, ולמעשה אף כפועל יוצא מכך, אין בעל התפקיד לשעבר רשאי לעכב בידו, על דעת עצמו, סכומים כלשהם ל"הבטחת שכר-טרחתו". אין לגזור גזירה שווה מהאפשרות לפיה בעל תפקיד מכהן שומר עתודה כספית בקופה, לצורך הבטחת הוצאות ההליך, כולל שמירת סכום המגיע לו לפי התקנות. אין דינו של בעל תפקיד מכהן, כדינו של בעל תפקיד לשעבר, שעם פקיעת כהונתו איבד כל זכות להחזיק בידיו את קופת הנושים, אשר עוברת – ביחד עם מעמד "ידו הארוכה של בית המשפט" והחובות הכרוכות בכך, אל בעל התפקיד החדש. יוצא, כי בקשה לשכר-טרחה בגין תקופת הכהונה לחוד, ואחזקת כספים בלא אישור, ושלא על דעת בעל התפקיד החדש לחוד.עוד פחות מכך, זכאי בעל תפקיד לשעבר להכריז על "מעין עכבון" כנגד בעל התפקיד הנוכחי. במלוא הכבוד הראוי, בעל תפקיד חדש אינו בגין חייב של בעל התפקיד הקודם, לא באורח אישי ולא בכובעו כבעל תפקיד, וזאת באשר הקופה ממילא שייכת לנושים ומוחזקת על-ידי בית המשפט, באמצעות "ידו הארוכה". זאת, כאשר כפי שנאמר קודם – את בקשת שכר הטרחה הסופי, כמו גם כל בקשה אחרת הנוגעת להוצאת כספים, על בעל התפקיד להגיש לבית המשפט. יוצא, כי המשך עיכוב הכספים בטענה של "הבטחת שכר-טרחה", עכבון ממש או כל טיעון דומה אחר, בין אם מוכרז באורח מפורש ובין אם במשתמע, משמעותו הינה למעשה הכרזת עיכבון מטעם בעל תפקיד כנגד בית המשפט שמינה אותו. לכך, מטיבם של דברים, אין כל עיגון בדין, וזאת שלא בכדי. לכל היותר, מקום בו בעל תפקיד לשעבר סבור כי מגיעים לו דמי שכר-טרחה והוא חושש כי בעל התפקיד החדש יעשה בהם שימוש, רשאי הוא לעתור לבית המשפט ולבקש כי ישמרו בקופה שבידי בעל התפקיד החדש סכומים מספיקים, ההולמים את הסכום שהוא עתיק לבקש בקרוב, ותוך פרק זמן סביר. וודאי וודאי, שאין בעל תפקיד כזה רשאי לשקוט על שמריו במשך שנים (!), בלא להגיש בקשה כלשהי.כך גם, אין בעל התפקיד לשעבר זכאי לשמור בידיו סכומים, וזאת להבטחת שכר-טרחתם של צדדי ג', יועצים ששכר וכל גורם דומה. אף כאן, הדין הינו פשוט וברור: משסיים בעל תפקיד את כהונתו וזו עברה לאחר, אין לו עוד כל מעמד בכספים דלעיל, או סמכות כלשהי לתווך בין יועצים וצדדי ג' לבין בעל התפקיד החדש; וודאי שלא לטעון טענות בשמם, או לעכב כספים בידיו עד שהללו יתרצו להגיש בקשה.הדין, אם כך, הינו פשוט וברור: זכאותו של יועץ או צד ג' הסבור כי הקופה חבה לו כספים, אינה משתנה ובוודאי שאינה פוקעת בשל חילופים פרסונליים של בעל התפקיד. זאת, ממש כשם שטענות נגד העשויות לשלול את זכאותו לשכר – כגון העסקה בלא אישור בית המשפט ועילות דומות – אינן פוקעות ואינן משתנות. כך או אחרת, על אותו צד ג' להגיש בקשה לבעל התפקיד המכהן בו הוא עותר לשכר-הטרחה המגיע לו, לשיטתו; ואף זאת יש לעשות תוך פרק זמן סביר, מרגע צמיחתה של החבות בתשלום. בלא לקבוע מסמרות בעניין, ספק גדול בעיני, אם תשע שנים יכול להחשב כפרק זמן סביר, וזאת אף לפי מבחנים מקלים ביותר; מלבד אולי בנסיבות קיצוניות וחריגות ביותר, שנטל הוכחתן על הטוען להן.אי לכך, דין הסכום שהופקד בידי הכונס לשעבר לעבור לאלתר, ולא יאוחר מחמשה ימים מהחלטתי זו (ימי הפגרה במניין), לידי כונס הנכסים החדש, הוא מגיש הבקשה, וזאת בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום מינויו של הכונס החדש, ועד ליום התשלום בפועל. כמו כן, ישא הכונס לשעבר בהוצאות המבקש ובשכר-טרחת עורך-דין בסך 10,000 ₪, אשר ישאו ריבית והצמדה כדין. אעיר, כי אך נוכח העובדה כי הכונס לשעבר לא התנגד באורח חזיתי לבקשה והותירה באורח עקרוני לשיקול דעת בית המשפט, אינני מחייבת אותו בהוצאות בסך גבוה בהרבה, אשר הולמות את המצב הבעייתי שהתגלה במסגרת הבקשה.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ג, 18 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: